הדרך שלי

הגישה הבסיסית שלי בדרך הרוחנית מאמצת את הגישה השאמאנית השואפת למפגש בלתי אמצעי עם הרבדים השונים של הטבע והמציאות.על פי גישה זו אין להיצמד למיתודה מסוימת , אלא להיות מספיק גמיש ורגיש על מנת לפגוש את הרגע במלואו כמות שהוא, בתודעה צלולה ונקייה מדוגמות, דיעות קדומות, ותבניות פנימיות.

בDSC_0385תוך המסע הרוחני שלי, מצאתי את תורת הקבלה והשפה העברית כמתארים בצורה המדויקת ביותר את עולמות הרוח. אלו משרטטים מפה מדויקת של מבנה וחוקי הבריאה, העוזרת לנוע ברבדים השונים של המציאות. חשוב להדגיש ,שהידע שניתן לנו באמצעות תורת הקבלה והשפה העברית, אינו בבחינת מיתודה ושיטה לתנועה השאמאנית, אלא  כלי מדויק להבנת הבריאה המחדד ומעמיק את  המפגש הבלתי אמצעי עימה.

תורת הקבלה מחלקת את הבריאה לארבעה רבדים המשולים לפרד"ס: פשט, רמז, דרוש וסוד. באמונתי, על כל אחד מאתנו ללמוד ללכת בפרד"ס וזה אומר, ללמוד לפגוש את המציאות במימדים השונים שבה. זה ההולך בפרד"ס מפתח מודעות לעולם הרגשי-נפשי שלו, לומד את המימד האנרגטי והסמלי של הבריאה ובעומקו לומד את סודות ההוויה ואת היכולת להפוך נסתר לגלוי.  כל אלה מאפשרים  להולך בפרד"ס  לחיות חיים מלאים בחיות ויצירה ולהתחבר לכוח הריפוי וההתמרה הנמצאים ברגע .

מנסיוני, החיבור והעבודה עם הטבע הם המרחב הראשוני, הפשוט והטהור ביותר  שבו אדם יכול לחוות חיבור לבריאה ,לבורא עולם ולעצמו. ועל כן , דרך ההוראה שלי מתמקדת בעבודה עם הטבע כמורה ושותף  לעשייה זו.

אני מאמין שהדרך הרוחנית צריכה לעבור בחיי היום יום ,מתוך הגשמה מלאה והשפעה על הזולת. כך אפשר לשלב בין השירות שלנו לכלל ובין התיקון האישי שלנו.

מי ייתן  וכל היצורים הברואים יהיו מאושרים

אמן.

סגור לתגובות.