שמואל שאול

מורה, אבא, איש רוח וטבע, חוקר, הרפתקן, נווד, מטפל, כתב, שדרן.

שמואל שאול - אפריל, מצרים

בשנת 1983 יצאתי אל רכס הרי הHuaywash בצפון פרו, המפגש עם הטבע הראשוני, עם הוד קדומים ועם מקום כל כך מופלא נקי ומבודד השאירו בי טעם חדש לגמרי, וכשיצאתי מההרים הייתי אדם אחר, הבנתי שאפשר לחיות קרוב לטבע, במרחבים נקיים, בחיבור לאימא אדמה.

בשנת 1984 נכנסתי בשערי האוניברסיטה העברית בירושלים, ובמשך 3 שנים למדתי בחוג משולש בביולוגיה, פיסיקה וכימיה. את מאווי לא מצאתי בלימודי המדעים, חיפשתי משהו אחר, ולאחר סיום התואר הראשון, עזבתי את ירושלים רכוב על אופנוע, וחזרתי לנדודי בעולם. כך ,מצאתי את הפקולטה שלי במרחבי הטבע והמורה שלי הייתה אימא אדמה על כל מגוון ישויותיה, נופיה והאנשים השוכנים בה.

שנה לאחר מכן, בעודי יושב גבוה על עץ בפרק צ'יטוואן שבנפל, ומשקיע כל מרצי בצפיה בציפורי שיר מרהיבות, החלטתי להיכנס למנזר בודהיסטי וללמוד את משנתו של הבודהא.

כך, במשך שנים רבות הייתי שקוע כל כולי בתורות האוריינטליות, בודהיזם והינדואיזם, ותרגלתי ביסודיות יוגה, פראנהימה ומדיטציה.

ב-31 למרץ 1991 פגשתי בסטופה המופלאה של Boudanath בקטמנדו נפאל, נזיר דרום קוראני שנשלח אלי משמים, הוא אמר לי בצורה ישירה וברורה שאם אני מחפש מורה גשמי עלי להביא ילד לעולם, זמן לא רב לאחר מכן נהפכתי לאבא ומצאתי את הדרך הרוחנית בחיי היום-יום.

בדצמבר 1994 לאחר שנים של הדרכת טיולים בחברה הגיאוגרפית ,נחתתי עם קבוצה בהודו, וכשיצאנו לדרך, הרגשתי שלא בא לי להסביר להם כלום, וגם לא להרצות, פשוט רציתי ללמד אותם יוגה ומדיטציה, ולהפגיש אותם עם ההוויה הרוחנית של הודו, כך נולד לי הרעיון לעשות מסעות רוחניים בטבע ולהשתמש בטבע הן כמורה, והן כשותף פעיל ללימוד והנחייה.

ב-1995 ערכתי ליל סדר רוחני ראשון על הר סיני, למחרת בבקר קמתי ובקשתי מכל המשתתפים להיכנס ערומים לאדמה ולהתכסות בעפר. עשיתי זאת בעצמי, שכבתי בתוך החול החם, וכשעצמתי את עיני הרגשתי איך תודעתי יוצאת מהגוף וראיתי את עצמי ביציאת מצרים, ואל מולי באה דמותו של משה. הרגשתי שאני חוזר הביתה. במשך שנים מאז קבלתי הדרכה מניצוץ רוחו של משה, ובתוכה למדתי שיטות שונות ומגוונות כיצד להשתמש בידע הרוחני העברי העתיק.

כך אחרי שנים של תרגול יוגה, טאי צ'י ומדיטצייה מצאתי את ביתי בשורשי העבריות, בשפה הרוחנית שבה ובדרכו של משה, שבחוויתי הוא השאמאן העברי הראשון.

משנת 1995 הקדשתי את עבודתי לעבודה רוחנית עם הטבע, ואני מדגיש עם הטבע ולא בטבע, בחרתי לעבוד עם מרחבים שאליהם הנשמה שלי מחוברת ושהיעוד שלי קשור אליהם, ארץ ישראל וסיני כור מחצבתי ומקור שייכותי, מצרים שאין שני לה, דרום אמריקה שלעד תהיה חלק מנפשי, ומרחבי התרבות הטיבטית בהימליה ובמיוחד לאדאק.

במסגרת העבודה עם הטבע שילבתי פרויקטים לריפוי האדמה, חניכה דרך הטבע, ושימוש במרקם האנרגטי של הטבע כישות מורה ומרפאה.

בשנים האחרונות, אני מלמד בארץ ובחו"ל סמינר תלת שנתי הנקרא: שאמאניזם עברי – ללכת בפרדס. התוכנית כוללת: הרחבת ופיתוח התודעה , עבודה עם עולם החלימה, תנועה ברבדים השונים של המציאות , ושימוש באותיות הקודש ככלים לריפוי וחיבור לעולם הרוח.

במשך עשר שנים הייתה לי הזכות לכתוב בירחון 'חיים אחרים' והיה לי טור אישי חודשי שנקרא 'עולה רגל', ובו מצאתי במה להעביר את הגישה והעשייה שלי אל הקהל הרחב.

בארבע השנים האחרונות ,אני מגיש תוכניות שונות ברדיו מהות החיים. התכנית "עם הטבע" עוסקת בעבודה הרוחנית עם הטבע על פי המחזוריות של עונות השנה ובהתאמה ללוח השנה העברי, ומתמקדת במסע לאורך השביל הרוחני של ארץ ישראל, ובנקודות האנרגטיות השונות של ארץ ישראל. התוכנית "התחדשות" המוגשת ביחד עם השדרנית ליאת רגב, היא מגזין אקטואליה המציע זווית רוחנית לאירועי חדשות השבוע.

בספרו המקסים של נחום גוטמן, "שביל קליפות התפוזים," כותב המחבר בכריכה האחורית. 'אני קם בבקר, ושורך את נעלי בשמחה, כי הנה מתחיל לו יום חדש'. עבורי זו הפשטות המופלאה של חיבור הרוח לחיי היום היום.

סגור לתגובות.