מסע לאורך הציר האנרגטי של ארץ ישראל – צ'קרת הבסיס

צ'קרת הבסיס – הרי אילת.

כתב לחיים אחרים –שמואל שאול

לארץ ישראל מבנה אנרגטי מעניין, ביחד עם עבר הירדן המזרחי, היא יוצרת גוף מושלם שעמוד השדרה שלו עובר לאורך הבקע הסורי-אפריקאי, מתחיל בדרום הרחוק במפרץ אילת, משם הוא ממשיך לאורך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן, ימת כינרת, מקורות הירדן ומסתיים בצפון בהר החרמון. עמוד שדרה זה הוא קו האנרגיה או קו הדרך (Ley Line) המרכזי של האזור, וכל המרקם האנרגטי של ישראל וירדן קשור אל קו זה . על עמוד השדרה יושבים מרכזי האנרגיה החשובים בארצנו, ואלה מתחלקים בדומה לעמוד האנרגיה של האדם לשבע צ'קרות.

צ'קרה של מקום או אזור היא מרכז אנרגטי בצורת וורטקס המזרים אנרגיה מהמרקם הקוסמי לארץ ומארץ אל המרקם הקוסמי, הצ'קרה נמצאת ברובד האסטרלי של מקום ומפזרת את האנרגיה שלה בצורה רדיאלית על פני כל הרחב וממנה יוצאים קווי דרך משניים שתפקידם להזרים את האנרגיה אל כל מקום על פני מרחב האדמה. לכל אזור, לכל צ'קרה תפקיד ואיכות משלה וביחד הן פועלות כגוף אנרגיה הרמוני המהדהד כיחידה אחת. ואם תחילת עמוד השדרה היא בדרום, הרי צ'קרת הבסיס תהיה הרי אילת וצ'קרת הכתר הר החרמון.

תאור זה של הגוף האנרגטי של ישראל אינו מטפור בלבד לגופו של אדם. כדור הארץ היא גוף דינמי ואקטיבי המהווה יחידה הרמונית שיש בה שלמות. יחידה זו מתחלקת לתת יחידות וכל תת יחידה מהווה גם היא מכלול הרמוני שיש בו שלמות. יש כאן מודל של פרקטל שבו המבנה האנרגטי המרחבי זהה ברמת המיקרו שלו לרמת המאקרו. כל יחידה קטנה יותר המהווה שלמות מורכבת ממכלול אנרגטי שאחת הצורות לתאר אותו הוא כמבנה של צ'קרות. ולכן לפי מודל זה יהיו צ'קרת השייכות לידה הפלנטרית כולה, כלומר צ'קרות פלנטריות, לדוגמא ירושלים, וצ'קרות השייכות לתת יחידות כלומר צ'קרות אזוריות, לדוגמא מצדה.

האזור שלנו שהוא כל השטח של מצרים, סיני, ישראל וירדן מהווה יחידה אחת שיש לה תפקיד מהותי ברמה פלנטרית, יחידה זו מתחלקת לשלוש תת יחידות:

  1. מצרים ממקדש אבו סימבל שבדרום, צ'קרת הבסיס של מצרים, ולאורך הנילוס עד לפירמידות, צ'קרת הכתר
  2. חצי האי סיני, כג'בל קתרינה היא נקודת האנרגיה המרכזית, ונקודת הקשר החשובה ביותר בין ישראל למצרים
  3. ישראל וירדן ממפרץ אילת/עקבה ועד החרמון.

הקשר והרצף האנרגטי בין שלושת היחידות האלו הוא מהותי לאזור כולו ולפלנטה בכלל. ברמה היסטורית מסע יציאת מצרים מסמל ומגלם את הקשר בין אזורים אלה, ולמרות שאנו מסתכלים על מסע כעל מסע גאולה וחופש, הרי ברובד האנרגטי המסע דווקא מסמל חיבור והטמעה. קבוצה של אנשים ההולכת ממקום אחד למקום אחר, יוצרת שובל אנרגטי המחבר בין המקומות. לכן יש גם חשיבות רבה לערוך את מסע יציאת מצרים שוב ושוב, עד שנשים קץ להפרדה ונבין את הטעות שלנו בתרגום של מהותו של המסע, טעות שעד היום מנציחה את ההבדלה של צד אחד מהאחר.

המרקם האנרגטי של הטבע הוא מאוזן והרמוני כל עוד האדם לא השאיר בו את חותמו. מלחמות עקובות מדם , מיתוסים מופרכים, שימוש לא נכון בעצמה, חוסר מודעות אקולוגית, שימוש לא מבוקר במחצבים, שאיבת יתר של מים, קרינות חשמל וסלולרי… והרשימה עוד ארוכה, הורסים את המרקם האנרגטי העדין של המרחב, יוצרים חסימות אנרגטיות, ומקבעים תבניות שליליות המשפיעות על המרחב ועל כל אלו היושבים.

לא ניתן לרפא את האדם אם לא מרפאים את האדמה שעליה הוא יושב. אין דואליות בין האדם והסביבה בה חי, כך אני מאמין, לכן החלטתי לצאת עם חבורה של אנשים למסע לאורך הציר האנרגטי של ישראל, ולעשות עבודה עם מרכזי האנרגיה החשובים של אזורנו. עבודה ריפוי במקומות בהם מוצאים בעיות או עבודה של חיזוק והעצמה אם המקום נקי. המסע כלל שבעה סופי שבוע, אחד לכל צ'קרה, אחד כל חודש.

כל המקומות בהם ביקרנו נבחרו בקפידה, למדנו הרבה בדרך, ואת שלמדנו הייתי רוצה לחלוק עמכם, אבל עוד לפני שאני יוצא לדרך, אני רוצה להוקיר תודה לטבע, לרבדים השונים שלו, ולמכלול הישויות השייכות אליו, אני רוצה להוקיר תודה לאימא אדמה, ולרוחות השמים, ולכל מי המלאכים והישויות הגבוהות שהיה עמנו, וכן כמובן לכל האנשים שהצטרפו אלי לדרך.

צ'קרת הבסיס

את המסע התחלנו בלילה מקפיא, ישבנו מסביב למדורה בהר יהורם, גבוה מעל העיר אילת. היה זה יום חורף סגרירי, הרוח השתוללה ואפילו אש המדורה לא הצליחה לחמם אותנו. כמו לפני כל תהליך ניסינו להתמקד בכוונה, אלא שהפעם היה בזה משהו יוצא דופן, כי בחרנו בכוונה ארוכת טווח כזו שמתחילה כאן באילת ומסתיימת בעוד שבעה חודשים בחרמון. יש משהו חזק בלקחת כוונה ארוכת טווח, היא דורשת לא רק מודעות והתמודדות בכאן ועכשיו אלא גם התמדה וסבלנות. דמיינו למשל את ההבדל בין ההחלטה לזכור את החלום שלכם הלילה, לבין ההחלטה לזכור את החלומות שלכם הלילה ובמשך מאה יום ברציפות.

וכמו שאמר מאו גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן אחד. ואת הצעד הקטן והאחד בחרנו לעשות

בנקודות האנרגיה המרכזיות של אילת: בעין נטפים שהוא המעיין הדרומי ביותר בארץ ישראל, הר צפחות שהיא הפסגה הדרומית ביותר בישראל, והר שלמה שהוא ההר הגבוה באזור אילת וכן גם נקודת האנרגיה המרכזית, ושל צ'קרת הבסיס.

צ'קרת הבסיס בז'רגון של היום היא לא משהו פופולרי, הרוב הגדול מעדיף כמובן להתעסק בצ'קרת הלב, עין שלישית וכמובן צ'קרת המין, אבל למרות חוסר הפופולריות שלה צ'קרת הבסיס היא משמעותית מאד וכך כשהיינו בעין נטפים והקשבנו לרבדים העדינים של המרחב הבנו שצ'קרת הבסיס היא לא רק ההתחלה ונקודת המוצא של השלב הנוכחי, אלא היא בעצם גם צ'קרת הכתר של השלב הקודם, וכך תמיד: התו האחרון באוקטבה הנוכחית הוא התו הראשון של האוקטבה הבאה. אז עכשיו עצמו עיניים תתמקדו בצ'קרת הבסיס שלכם ובמקום לקחת אותנו כנקודת ההתחלה של הכאן ועכשיו נסו לדמיין אותה כצ'קרת הכתר של השלב הקודם, נסו לראות ולמצוא איפה הייתם קודם, מאיפה באתם.

החיבור של צ'קרת הבסיס לכל מה שבא לפני קיבל משנה תוקף בהר צפחות, השומר על הרצף האנרגטי של סיני וישראל. ואכן במרקם האנרגטי הוא הוורטקס הדרומי ביותר בישראל, אבל בו זמנית הוא גם הוורטקס הצפוני ביותר של סיני. לעיקרון הרצף יש תמיד משמעות עצומה ולכן חשוב לבדוק שגבולות בין מדינות לא יוצרים אנרגית קיר החוצצת בין הצדדים וקוטעת את הרצף. אם לאורך קו גבול מוצאים קיר אנרגטי חוסם, יש לעשות עבודה אנרגטית שמתמקדת בהמסת גבולות. אנחנו לא מצאנו אנרגית קיר אלא בעיקר רוח עצומה שלא אפשרה להתמקד בשום דבר.

ועוד דבר יש בהר צפחות, נוף מופלא המשקיף על ארבע ארצות, ערב הסעודית, ירדן מצרים וישראל, ואם גם עולים אליו לקראת שקיעה ומחכים מספיק זמן זוכים לחוויה בלתי נשכחת. צבעי החול והכחול של ים סוף, ושלל צבעי ההרים מתחלפים לאט לאט במחול אורות נפלא של אילת ועקבה.

לפני שעלינו להר שלמה, קיבלנו מהרבדים השונים של הטבע את המדיטציה הבאה: דמיינו את כדור הארץ ללא אנשים, ראו את כוכב הלכת שלנו כמרחב טבע הרמוני, נקי זוהר ונוצץ. התמקדו בתמונה זו זמן מה, ועכשיו דמיינו שאתם האדם הראשון שמגיע לכוכב הלכת, אתם פוסעים במרחבים לבד, אין איש מלבדכם, מה אתם מרגישים? איך זה לטייל לבד במרחב נקי לחלוטין?

את תרגיל ההדמיה הזה אני לוקח אתי לכל מקום, הוא מעניק לי תחושה מופלאה, ובשבילי הוא גם תמצית ההוויה של אנרגית הבסיס, ההנחה המקובלת היא שצ'קרת הבסיס שייכת להישרדות, אני מאז ומעולם לא הרגשתי שורד וגם לא הרגשתי שבשביל זה באתי לפה, לכן אני חושב שזה פספוס לחבר את ההתחלה להישרדות, בשבילי ההתחלה מחוברת לחווית הלבד, אני לומד לפעול לבד, אני לומד לחוות לבד. אני מחבר זאת עם הבניין הדקדוקי פעל, המציין פעולה אקטיבית שיחיד עושה עם עצמו בלי קשר או מגע עם אחרים. וחווית הפשטות של להיות לבד, עוד לפני שפגשתי באחרים הדומים לי, היא האיכות המופלאה של צ'קרת הבסיס, נסו לדמיין שוב את עצמכם כאדם הראשון שהגיע לכדור הארץ, האם כך הרגיש אדם בגן העדן?

ועוד תרגיל קטן קיבלנו מנחל שלמה, שוב דמיינו את עצמכם כאדם הראשון שמגיע לפלנטה, החיבור שלכם עם המקום הוא מידי וראשוני, בתודעתכם אתם מחוברים למרכז הפלנטה, חברו את התודעה למרכז כדור הארץ, וכשחיבור זה קיים ראו שאתם יכולים לחוות אל כל המרחב של הארץ בו זמנית, ראו שתודעתכם נמצאת בכל מקום בפלנטה בו זמנית, איך אתם מרגישים? ואם לרגע קט אתם חושבים שתרגיל זה בעצם שיך יותר ליכולת של העין השלישית אז לא, היכולת לחוות את הפלנטה כמכלול אחד, כל הזמן ובו זמנית, היא החוויה הראשונית והטבעית ביותר שיש, אין לה קשר ליכולת על חושית.

הר שלמה הוא מקום אהוב. העלייה אליו לא קלה, אבל הנוף מההר הגבוה ביותר באזור אילת הוא בלתי נשכח. גם האנרגיה, לא זיהינו במקום בעיות מיוחדות ולכן עשינו מדיטציה שבה ירדנו בתודעתנו אל מרכז הגוף האנרגטי של ההר (כן לכל הר גוף משלו) והתמקדנו בלהעצים את הזרימה שלו. למדנו שהמקום הוא נקודת האנרגיה המרכזית של אזור אילת, או במילים אחרות היא הלב של צ'קרת הבסיס.

ולפני שיורדים מההר,

יש בעיה מסוימת בלעשות עבודה אנרגטית בצד הישראלי של ציר האנרגיה, ושום דבר בצד הירדני, כאשר אני מחזק צד אחד, והצד האחר נשאר במקום הרי במקום ליצור יותר הרמוניה ואיזון אני בעצם מגדיל את חוסר האיזון בין הצדדים. בשנים האחרונות הרבה אנשים עושים עבודה אנרגטית בצד הישראלי, במיוחד במדבר יהודה, אבל חשוב להבין שכל עוד לא נעשית עבודה מקבילה בהרי מואב, הרי למרות הכוונה הטהורה, והעשייה היפה, עבודה זו גם מגדילה את הפער בין הצדדים. לכן חשוב לעשות עבודה בצד הירדני. כרגע לא ריאלי לישראלים לעבור לירדן, לכן אם עושים עבודה אנרגטית במקום כל שהוא לאורך הבקע, חשוב לפחות לשלוח את אותה אנרגיה לצד המזרחי ולחבר בין שני המקומות. יש לכך כמה תרגילים טובים, אני אתאר אחד מהם, אותו עשינו על ראש הר שלמה.

עמדו כשפניכם למזרח, בעזרת כוח ההדמיה שלכם ראו את השמש זורחת במזרח, עכשיו מהחלק האחורי של גופכם ראו שמש, שמש נוספת שוקעת במערב. ועתה בו זמנית ראו את שתי השמשות, האחת זורחת במזרח, והאחרת שוקעת במערב, היו ממוקדים, נשפו החוצה פעם אחת ובעזרת כוח ההדמיה הזיזו את שתי השמשות כלפי מעלה למרכז השמים וחברו אותן לאחת בדיוק מעל צ'קרת הכתר שלכם, החזיקו בחיזיון זה ככל האפשר, ראו כיצד אתם מרגישים.

עלינו להר שלמה דרך נחל שלמה וירדנו דרך סכין חדה להר יהורם, חזרנו למקום בו התחלנו יומיים קודם, השמש שקעה אבל מזג האוויר השתפר, קר לא היה, גם לא רוח, חלטנו תה מהביל וברכנו את אימא אדמה.

סגור לתגובות.