כי ממדבר תצא תורה

עניין אחד הוא איזו תורה קיבל משה, עניין אחר איך הוא קיבל אותה

שלום לכם

אני מצרף מאמר שכתבתי לכבוד חג שבועות לאתר מהות החיים שהתפרסם באתר XNet, אתם מומנים לקרוא את המאמר כאן והוא כולל תמונות יפות, או בהמשך המכתב.

חג שמח

וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.  שמות כד', פסוק יח'.

ארוע מתן מתורה הוא ארוע מחונן בהיסטוריה של העם העברי, ושל העולם כולו. משה עולה אל ההר, ומביא לעולם את תורת המונותאיזם, ולמרות שאברהם לפניו היה העברי הראשון וכבר האמין באל אחד, את יסודות התורה המונותיאיסטית הניח משה ובזאת שינה את מהלך פני ההיסטוריה.

משה עולה אל ההר האלהים, כשהוא יורד הוא מביא עימו את עשרת הדברות, בונה יסודות לעקרונות האתיקה הרוחנית והחברתית, שלפחות לטעמי אינן קשורות רק לרוח העברית אלא הם אמיתות הנכונות לכלל הרחב בכל זמן ובכל מקום. אבל מה עושה משה על ראש ההר ארבעים יום וארבעים לילה, הרי באנלוגיה לימנו היינו אומרים שכל מתקשר, המשול לנביא המודרני, היה מביא את אותו ידע בחצי שעה עבודה, וגם כנראה בלי שום צורך לעלות על הר. אם כך למה על ראש ההר, ולמה ארבעים יום וארבעים לילה?

בארוע מתן תורה יש שני עניינים, האחד מהי התורה שנתנה? והשני הוא איך משב קיבל אותה? עושה הרושם שאם את הראשון הצלחנו לשמר היטב, הרי את השני כבר שכחנו מזמן. לכן הייתי רוצה לפרום את הרגע הזה של ה'איך' לפרטי פרטים, כי הקפדה על הכנתו של הכלי היא זו המאפשרת לו אחר כך למשוך את האור.

משה מקבל תורה, איפה? בטבע, איפה בטבע? על ראש ההר, עם מי? לבד, בבדידות מוחלטת, כמה זמן הוא צריך להקדיש לעניין? ארבעים יום,  מה הוא לוקח אתו לדרך? שום דבר, כיצד הוא מזין את עצמו? הוא לא, הוא לא שותה ולא אוכל כל הזמן הזה. לכל פרט בהכנה הזו חשיבות עצומה הן ברובד המעשי שלה והן ברובד הסמלי שלה.

אפרט, אבל רגע לפני, אספר על טכס אינדיאני- שאמני עתיק, שעדיין רבים עושים אותו גם בימינו, שנקרא 'Vision Quest', מטרת הטכס: לקבל חזון, הוראה מעולמות של מעלה, מה עושים: יוצאים למקום מבודד בטבע, מקום בו אין סיכוי לראות בני אנוש, בוחרים מקום, מקיפים אותו במעגל אבנים, ונשארים בפנים לבד ארבעה ימים וארבעה לילות, מבלי לשתות ולאכול.

משה, השאמאן העברי הראשון, אם כך יוצא ל 'Vision Quest' למתקדמים, לא של ארבעה ימים, אלא של ארבעים, ושם הוא מקבל תורה.

איפה? בטבע, זהו עניין עצום ומהותי, החיבור לטבע, לבריאה, הטבע הוא המרחב בו מקבלים חזון. אחד הפספוסים הגדולים של התרבות היהודית שהתפתחה מזו העברית היא הניתוק מהטבע. משה שעל פי תורתו אנו חיים, לא קיבל תורה בבית כנסת, הוא גם לא קרא מספרים, הוא יצא לטבע, ובהנחה שהוא לא פגש שם את אלוהיו בדמות איש זקן ונחמד שנתן לו את לוחות הברית, אלא הוא עבר  חוויה מיסטית טרנסצנדנטאלית שבה הוא נכנס למצב תודעה של אחדות עם הבריאה ומשם בקעה תורתו, הרי דרך היהודי המלומד של ימנו רחוקה כמרחק בין מזרח למערב, מדרכו של משה רבנו.

איפה בטבע? על ראש ההר, לטבע מרקם משלו, ופסגות ההרים הם נקודות מקודשות במרקם זה. במקום קדוש יש חוויה של אחדות עם בורא עולם ואת זה משה מחפש. ברובד הסמלי ראש ההר מציין מעבר תודעה למימד אחר, כך שכאן הממד הגשמי והרובד הסמלי מחזקים ז את זה.

עם מי? לבד, בין האדן ובין בוראו. תשאלו את עצמכם מתי הייתם לאחרונה לבד בטבע, לא ארבעים יום, יום או אולי חצי יום, מי שמכיר את החוויה הזאת יודע עד כמה הלבד בטבע מחדד דברים, יוצר מרחב פנימי צלול ועמוק בו ציוץ הציפורים הוא הקונצרט הכי יפה בעולם.

מה לוקחים לדרך? כלום, כדי לקבל תורה חדשה, צריך להשאיר את הישנה מאחור, לא צריך להיות עסוקים בלקחת דברים שיזינו אותנו, חשוב להיות פנויים לקבל אותם מעולמות עליונים.

כמה זמן? ארבעים יום וארבעים לילה, קבלת תורה היא תהליך, וזה לוקח זמן. ארבעים הוא גם מספר סמלי המתאר תהליך של חניכה רוחנית. זהו מספר שמופיע פעמים רבות במסורת, ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר, בספור המבול כתוב: ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה, גם ישוע הנוצרי התבודד במשך ארבעים יום ליד יריחו היכן שנמצא היום מנזר הקרנטל, השם הערבי "קרנטל" הוא שיבוש מהמילה הלטינית "קרנט" שפירושה ארבעים. ארבעים זה גם האות מם בשפה העברית שמייצגת את אלמנט המים ולכן גם את עולם הנפש. כלומר הארבעים מציין תקופת זמן שיש בה תהליך רוחני נפשי  שהכרחי על מנת לקבל את התורה החדשה מלמעלה.

אנו רואים אם כך שלכל מרכיב באיך לקבל תורה יש חשיבות עצומה, אם נזכור שחלק מתורתו של משה היא גם דרכו של משה, ונלך בה נוכל גם אנחנו לקבל את תורתנו האישית והצנועה, שכן תורה היא מלשון הוראה, ואני מאמין שמעבר להוראות הכלליות שמתאימות לכולנו כמו עשרת הדברות, בורא עולם שולח לכל אחד מאתנו הוראות ספציפיות ואישיות שחשובות לדרך האישית והפרטית שלנו.

 

 

תגובה אחת על כי ממדבר תצא תורה

  1. מאת יצחק חיות-מן‏:

    שלום שמואל
    נהניתי מהמאמרון ולדעתי יש בו פוטנציאל חשוב מאוד. קצת חבל שנשארו מספר שגיאות כתיב ופיסוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *